<h1>רשב"א — כתובות</h1>
<h2>דף לו.</h2>
[כתובות כ"ב ע"א] אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני נאמנת. כלומר אפי' לאחר כדי דיבור וכדאסיקנא בשנתנה אמתלא לדבריה כלומר טענה הניכרת שהיא כדאי לסמוך עליה, אבל תוך כדי דיבור נאמנת אע"פ שלא נתנה אמתלא לדבריה מפני שהיא יכולה לחזור בה דכל תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ מע"ז וקידושין, וא"ת א"כ אשת איש הייתי וגרושה אני ונשביתי וטהורה אני וכן שדה זו של אביך היה ולקחתיה ממנו נאמן למה לי משום מגו תיפוק לי דלא תהא אלא חזרה הא יכולים הם לחזור בהן תוך כדי דיבור דמגו נמי כתוך כדי דיבור הוא, י"ל דשאני התם דעומדין בדיבורן הן אלא שהם מתירין עצמן מצד אחר וכיון שכן אי לאו הפה שאסר הוא הפה שהתיר לא מהימני.
